יום חמישי, 30 ביולי 2015

בּוֹרְשְט מִיט קַרְטוֹפְלָךְ. (150 וכמה עוד?)



אף על פי שלא לזה בדיוק התכוונו, זה טוב גם לערב פסח.   אצלנו בשכונה, גם בפלורנטין וגם ברח' גורדון 79 בתל-אביב ששם גרו יהודים מאיפה שלא תרצו – כולם ידעו על מה מדברים פה בכותרת.  בערב פסח כולם  ניקו תמיד את הבית כמו משוגעים, ביערו חמץ, לכלוך ומה שלא צריך אבל באוכל של פסח עוד אסור היה לנגוע.  בצוהרי ערב פסח מותר היה לאכול רק בורשט מיט קארטופלאך שזה לא חמץ ולא כשר לפסח –   נִישְט אַ הִין ונִישְט   אַ הֶער.

מה זה בדיוק בורשט (שאומרים את זה גם בּוֹרְשְץְ')?  לקח לנו הרבה לגדול עד שתפשנו שבורשט בכלל, זה לא רק החמיצת סלק האדומה עם שמנת שמגישים קר בקיץ עם טעם גן-עדן.   התחוור לנו שבורשט אמיתי, או מה שהאימא שלנו (ושל כל האימהות  ה ה ן ) קראו לו "חמיצה", שזה היה לזרוק לסיר סלק וכרוב ועגבניה ותפוחי אדמה וגם עצם עם מֵחַ זה בעצם מה שזה בורשט. נקודה.  ואת זה מגישים חם, אדמדם-סגלגל, חמצמץ ושמנמן עם צַחְצוּחֵי שומן ועם להרגיש בחֵך את כל המרכיבים כמו שצריך.

מה נגיד? מכל הנ"ל די שכחנו בחמישים ואחת השנים, בהן אנחנו מורבצים בנאות הדשא על הגבעה הזאת כשהרוֹעִי לא יחסר, אבל עם בלי בורשט.

עד שלפני שנה הביאה לנו שכירה רוּסִייה ששמה אוקסנה שנולדה בוַרְקוּטָה, שזה לא מקום שיהודים הצטופפו בו, צנצנת עם משהו ואמרה: "אתם בחור טוב. תאכלו ותראו מה זה טוב".  טעמנו. זה היה בורשט עם כל הנ"ל בתוספת בזיליקום וכאלה וגם חתיכת בשר מבושל.  וזאת הייתה גם ד"ש נדירה מהתולדות בכלל ומילדותנו בפרט.    השבוע התקבץ כל המשק לטעום אוכל רוסי שהכינו והגישו ושרו ורקדו כל רוסיי הקיבוץ – חברות וחברים ונעל"ה וכולי. לנו זה היה יותר מטעים. זה היה לאכול ולבכות ולזלול את כל מה שלא אכלנו כבר כל כך הרבה זמן.

היה פִּירַשְׁקִי והיה פִּילמֵנִי (בעברית צחה – קרעפלאך) וסאלאט מסלק וכל השאר וגם קומפוט היה והעיקר והכי רלוואנטי:  בורשט חמצמץ, אדמדם-סגלגל שעל פניו צפים צחצוחי שומן ושאוכלים אותו חם חם.  כשגמרנו לאכול (לא מספיק! לא מספיק! אבל כואב בבטן) בא לנו להבין מאיפה לקחו אנשי העלייה השנייה והשלישית את הכוח להתחיל לבנות מדינה בגדול:   בן-גוריון, טרומפלדור וכל גיבורי תל-חי, רוטנבג מהחשמל, נובומייסקי מים-המלח, דיזנגוף מת"א, ביאליק ורחל מהשירים, קובלנוב מהמים ומי לא?  כּוּלוּ רוסים וכּוּלָה אכלו הרבה בּוֹרשט.

ואם מוכרחים פה לאכול פעם בשבוע דווקא מרק קוסקוס, אז למה לא מוכרחים לאכול פה, לפחות פעם בשבוע, איזה בורשט?  אה?  חם, אדמדם, חמצמץ עם צַחְצוּחִים ?    חַקְסָמֵחַ.

                      בקלנועיות חמורית

                          אמן.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה