ברשימתנו מס' 39
(עכשיו אנחנו ב83) אמרנו משהו על המקלחת הישנה ה
ה י
א שתמונתה מופיעה בע"מ 32 של ספר היובל. באחד העלונים של אז מצאנו גם קוים לדמותה,
לכבוד היותה ז"ל. הרשימה הנ"ל
קיבלה אצלנו את הציון- "לא שייך" ושצריך לחזור לשם ולעשות את זה כמו
שצריך. כמו שצריך זה להביא את הקטע המקורי מהעלון "יזרעאלים
" מס' 59, משנת 1964 כלשונו, בתוספת ביאור ופירוש נרחבים ולא מזניחים שום
פרט, למעט מה שכבר נזכר ופורש ברשימה הקודמת באותו עניין:
" ה מ ק ל
ח ת ה י ש נ ה , שארמני ויאיר רחלי עוד בנו, ושמות מההיסטוריה חרוטים על הרצפה שם, (היה אז
ברחש משגע פילים והחברה התמרחו כולם בשמן המנוע של הטעפאלע.) שמיטב הזמרה העברית זומר בין פחיה. שמים קרים בקיץ היו שם רק בלהשפריץ אותם קודם
על הקיר. שהחורים בפח גלים היוו אתגר
לנוער מתבגר וגם לילודה חוקית ולסעיף רבקה כרמי במקום "שונות" באסיפה.
שחג'יב הצליח שם
לקרוא לנחש שנשך אותו. ש ב כ ר
נשרף בה במקום הנפט. שאביגדור ורחל התחתנו בהמשך למאורעות. שבלילות חמסין היו יורדים להתקלח שם
בחצות. שבימי החורף היו מוותרים עליה משך
שבוע בגלל המרחק והטמפרטורה המקסימלית.
שהחפצים של כל העולם התאכסנו בה, כבוד, יחד עם כל העכברים של כל העולם
והמיטות והמזרונים. שכמעט כל הקליינטים
האורגינליים אינם כבר, מזמן, במשק.
הלכה לעולמה…. (וכאן
מצוטט גם בספר היובל) ……. בל"ג בעומר תשכ"ד, לקול שירה
חדשה, צעירה וחבובה, ותעלה בלהבות השמיימה.
מקלחת ! מקלחת ! רחץ יזרעאל ופרשותיו !!!! עוד יתרחצו שם על קברך, בגלגולך החדש, הלא
הוא בריכת השחייה " .
למען הבהר
היטיב - מדובר באתר, שכשמקלנעים לבריכה
ונעצרים במקלחת "ברוך הנכנס נקי ויוצא רטוב" , וגם מסתכלים שמאלה, אז
רואים ה
י ו ם את
מבנה השירותים והמקלחת של הבריכה כיום.
שלשה מטר מתחת, על אדמה בתולה (לא על גבעה מפיתוח שטח) ניצבה לתלפיות
בימים ה ה ם
המקלחת הציבורית הראשונה (מתוך שתיים שהיו) שעל הגבעה הזאת.
להלן פירוש
מפורט ומובהק לכל עניין בציטטה הנ"ל:
המקלחת הישנה
: הכוונה למקלחת הראשונה על הגבעה
ביזרעאל. ( לא הראשונה בקיבוץ. זו היתה
בכפר). היא שימשה כמקלחת וכקצת מכבסה
בשנים 1950- 1958.
ארמני ויאיר
רחלי : ממייסדי המשק. פלמ"חניקים. נזכרו כבר ברשימות קודמות על
תשתיות ועל סוסים. ארמני עדיין בעסקי
בניין. יאיר כבר פנסיונר של לא חשוב מה,
גיבור ישראל של מלחמת העצמאות.
חרוטים על הרצפה
: כל מי שהשתתף ביציקת הרצפה של המקלחת –
שמו הופיע ברשימה מכובדת ,חרותה בבטון. זה היה מנהג מקודש פה. למשל, בפינת התוספת
לנגריה ה ה י א היה עמוד ברזל שביסודו, מבטון, היו חרותים
השמות: יגאל, מוזס, הרן, אביגדור ומוישהלה. גם שמנו, וזה היה חרות בכתב ידנו, באותיות
דפוס. המונומנט הזה הושלך לאיפה שכל
שברי הנגריה ה ה י א הושלכו בבושת פנים. כסדום היינו, לעמורה דמינו.
ברחש: זבובון בטריליוני מליארדים שמציק בעיניים ובאף
ובפה. טוב שאיננו עוד אתנו. (ראה רשימה על
קש ועל ברחש)
טעפאלע: "סיר קטן" בשפת אידיש. כינוי, תקף עד היום, למכונת בטון קטנה. (מככב
ברשימותינו למכביר)
זומר בין
פחיה: המקלחת הזאת היה עשויה שלד קרשים
מחופה בפח-גלים מאלומיניום (כמו הרבה מאד מבנים אחרים) . לשיר חזק, בקולות ובהרכבים שונים, היה מנהג
מאד שרשי אצל גואלי שממה, בעיקר כשגואלות
שממה התקלחו בצד השני.
רק בלהשפריץ
קודם על הקיר: כל הצנרת אל המקלחת הייתה
חשופה לשמש. בקיץ המים, פשוט רתחו
בצינורות ואי אפשר היה לסבול את חומם הנורא.
אז היו מסובבים את צינור הטוש אל הקיר שעל יד ומתקלחים רק במה שחזר מההשפרצה – אל אמצע המקלחת. קצת פחות חם.
חורים בפח גלים : בקיר שבין הבנות
לבנים. תמיד סתומים היטיב בדייסה קרושה
מסבון כביסה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה