ביום שלישי אחד, לפני שבוע בדיוק נמרץ היה אין חביתות
לארוחת בוקר, רע מאד אבל עוד לא סוף
העולם. גם היה כתוב שם כתירוץ לאין חביתות ש"אין בארץ ביצים". זהו. היום, גם כן יום שלישי, היה עוד פעם אין חביתות
ובמקום היה פתק: "אין ביצים. יש
קורנפלקס." שבעים ואחת שנים לא ידענו אף פעם שבמקום ביצים אפשר גם עם
קורנפלקס. זה הביא לנו השתוללות חמורית
מספיקה בשביל תיעוד חשוב של האירוע בתולדות ק"ק יזרעאל עבור דורות באים.
יש אנשים (ביניהם גם חמורים מקלנעים) שכל הוויית השבוע של חייהם מתוכננת על פי זה שביום שלישי
יש ביצים מטוגנות ושביום חמישי יש פנקייקס. לנצח נצחים. אם אין חביתות ביום שלישי או אין פנקייקס ביום
חמישי בבוקר, אז כל השבוע מתבלגן – לא יודעים איזה יום זה ולא יודעים אם זה לא סוף
העולם ואם זה לא התוהו-ובוהו של לפני ימי בראשית ברא, או מה.
מאיפשהו צץ במוחנו חשד מסַמר ביצים, שזה לא כל כך מהר
הולך להיגמר. מה שכן ייגמר זה ההשראה הדרושה לכתוב כל שבוע שאין ביצים. בזה אנו ממהרים לתרום כתף חברית לצורך הזה,
שלא נדע.
מלאי פתקים
למקרה שאין ביצים היום
שבעה זיתים = ביצה אחת!
(מימי הפלמ"ח ודב יוסף)
יום ג' פעמיים כי טוב – לא ימינית ולא שמאלית. (המנון הסריסים)
קן לציפור בין העצים ובקן אין שלש ביצים? (חיים נחמן ביאליק)
מי ימלל גבורות ישראל בלי ביצים!? (לפי לחן גרמני עתיק, למי שלא יודע)
צ'קצ'וקה בערב זה לא כל כך זה – אבל גם זה אין.
אין ביצים. יש
קורנפלקס. גם קוואקר אין. ( מה הקשר?)
והיו מיטב מאווייך ביצים קשות, רכות, חביתות, עין, עם
בצל או בלי וגם מקושקשת.
לסמוך על דני עטר. לא על משה
פלד.
בתיאבון.
ובקלנועיות חמורית
אמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה