כזה גשם בתחילת מרץ ובאמצע הבצורת אף אחד לא הביא בחשבון.
האדמה שתתה הכל בלי לבזבז אף טיפת שיטפון אל
שום ואדי או שלולית במקומות המועדים. חוץ
משבנחל חילזון, שזה בכלל לא פה וגם פחות איכפת. א-פרופו פחות איכפת אז בשלשת
החודשים האחרונים לא היה לנו כל כך איכפת
מעוד כמה אירועים שהם תמיד חומרי קלאסיקה לקלנועיות החמורית.
למשל: שיש פתאום
בק"ק יזרעאל יותר מצביעי "קדימה" ממצביעי "מפלגת העבודה"
ו"מרץ" ביחד. ולמשל איך שאחד-עשרה מופלאים עשו פאדיחה אחת גדולה מהצבעה
בקלפי. ולמשל (וגם לשנינה): כמה פירושי רש"י יש להחלטות בעניין רכב תאגיד
צמוד לחברים (ובקיצור – רתצ"ל) ?! כל
זה מפני שבזמן האחרון התעסקנו כמעט רק בעיניים הדפוקות שלנו וגם טרחנו המון בספר
"בקלנועיות חמורית". אגב לגמרי,
זה משהו יפהפה שיש בו מאה ושש רשימות
ואיורים, שיצא לאור בכוחות משותפים אבל עד עכשיו לא ממש נחטף פה.
מה שכן הזיז אותנו אל המקלדת זה דווקא עניין די שולי מעולמם ההזוי והתרפפ"ו של
חמורים ותיקים. בשנים האחרונות יש בחלל
התקשורת הרבה רעש ירוק שעושים בשקדנות הרבה נשים ואנשים שקוראים להם "ירוקים"
ושמעניין אותם מאד איכות הסביבה. איכות
הסביבה היא בהחלט עניין מקודש אבל לא כזה שבו מקדשים כל האמצעים את המטרה הירוקה.
מידי פעם משוחחים שדרנים, בדר כלל ברשת ב' בשבת בבוקר,
בענייני איכות הסביבה, בעיקר הסביבה של לאן ניסע לטייל בשבת. בהזדמנות זו זוכה כל תעלול חדש של כרישי נדל"ן
(בניין,כביש,קניון וכולי) להערת לעג ארסית: נו? עוד פעם "נלבישך שלמת בטון ומלט" אה?! וזה מה שנקרא להוציא דברים מהקשרם על מנת לקדש
את המטרה בכל האמצעים: קלס ובוז לחלוצים הפרייארים ה ה ם.
איך זה? בעדינות
עגלונים רומזים בעלי הכוונה והדבר לכך כי מהחלומות של החלוצים ה ה ם מה שיצא בסוף זה קלקול בלתי נסבל של איכות
הסביבה ולא צריך רמזים כי כולם מכירים וזוכרים את השירים ה ה ם.
פה בא לנו לנעור משהו למען הסדר:
את השיר, ממיטב הזמר העברי, חיבר נתן אלתרמן והלחין דניאל סמבורסקי, שניהם
נודעים לאו דווקא כחובבים של כרישי נדל"ן.
הם יצרו את השיר בהשראת יישוב עמק-יזרעאל, מה שהיה אז בשנות השלושים חווייה
ציונית חשובה ומבורכת על ידי כל העם היושב בציון ומחוצה לה.
לפי מילות השיר ניתן ללמוד בדיוק איזה מין חזון הוא
ייצג:
בהרים
כבר השמש מלהטת
ובעמק
עוד נוצץ הטל.
אנו
אוהבים אותך מולדת
בשמחה,בשיר
ובעמל.
ממורדות
הלבנון עד ים-המלח
נעבוד
אותך במחרשות.
אנו עוד
ניטע לך ונבנה לך
אנו
נייפה אותך מאד.
נלבישך
שלמת בטון ומלט
ונפרוש
לך מרבדי גנים.
על
אדמת שדותייך הנגאלת
הדגן
יזהיב בהמונים...... וכולי.
שלמת הבטון והמלט של אז היה חזון בניית בתי-קבע צנועים
במקום אהלים, בקתות חימר וצריפים וגם סלילת כבישים במקום דרכי העפר המשובשות
שהותירו אחריהם התורכים. השיר הזה לא עסק בבניית מפלצת מגורים בין הכרמל הצרפתי
לים, לא בבניית בית העירייה על גן-הדסה ולא שום כלבו שלום במקום גימנסיה הרצליה. וגם לא קומפלקס פיתגורס-עזריאלי בין שרונה לואדי-מוסררה.
אלה שחוללו את מה שהיה בשיר ה ה ו א לא הותירו אחריהם לא שלמת אנטנות ודודי-שמש
על כל גג וגם לא קניון בכל חור וצומת.
בקלנועיות חמורית
אמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה