תודה על
האיחולים והברכות ועל השירה ועל הנגינה ליום הולדתנו בליל שבת האחרון, אירוע אותו
פספסנו בחמוריות קלאסית.
תודה על זה
שסוף סוף עושים חנייה קרוב לבית, לא רק בשבילנו, אבל שבשבילנו, בגילנו ובמצבנו, זה
ממש חשוב.
תודה לאל על שגם
אנחנו לא היינו בצומת יהודה המכבי פינת דרך נמיר כשחיסלו שם את יעקב אלפרון.
תודה על פריחת
הבוגונויליה באלף צבעים בכל רחבי המשק. (
גם בקהילה וגם בכל מרחבי התאגידים).
תודה על הפטנט
להבדיל בין גַלִי לבין עֲדִי בוקמן: אם
היא קופצת עלינו, זאת גַלִי. אם לא, זאת עֲדִי.
אלף תודות
לבויטלר ולברני שהעמיסו והובילו והחזירו את תערוכת הציורים שלנו מטבעון. להם בהחלט
מגיע ליהנות מהסרנדה למוכרת מזון.
ושוב תודה
לברני שזו התערוכה הרביעית שלי שהוא מתנדב לסחוב על הגב הבלתי נלאה שלו.
תודה לאשתנו
על כל המתנות שקיבלנו ליומולדת ה 76.
תודה מקרב לב ל כ ל מי שמקשיב(ה) ליללות שלנו בכל כך הרבה סבלנות.
תודה לגננת
אדווה שהזמינה אותנו ללמד שיר ב"רימון" ומאז נהיינו פופולריים שם
וכשאנחנו מקלנעים על-יד אז כולם שם צועקים "אמן! אמן!" כמו אחרי המשוגע
של הכפר.
תודה רבה מאד
למי שסוף, סוף הוריד מלוח המודעות את פירסום התערוכות שלנו בלי להטריח על לא דבר,
תוך-כדי, גם את תשומת לבנו.
ובכלל - גם תודה לנופר דולינקו שהסכימה להצטלם אצלנו
לפורטרט ותודה משולשת לסמדר אגמון שעיצבה את כל הכריכה לספר "בקלנועיות חמורית"
(שנמצא אצל המו"ל "מערכת" שבקיבוץ דליה).
ותודה מראש אם
נשרוד את הקודם כמו ששרדנו 380 "קלנועיות".
בקלנועיות
חמורית
אמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה