חזון בנוסח אמריקה (290)

חיים ומוות ביד לשון, נאמר במשלי.   אחת הכוונות כאן היא שצריך לברור במלים תואמות את מצב העניינים על מנת שלא יהיה ספק או סְפֵק סָפֵק בכוונת האומרים משהו.     אבל האמריקאים  הם אשפים בלהשתמש במלים מפוצצות בכמה וכמה קילוטון מעבר לערכן האמיתי.  למשל: מפת הדרכים היא  ח ז ו נ ו   של נשיא ארצות הברית.  "חזון".  לא פחות מזה.במילון אבן שושן כתוב:  חָזוֹן,  תמונה שאדם רואה בחלומו, בדמיונו או בעיני רוחו. למשל:  "ודברתי על הנביאים ואנוכי חזון הרביתי  "  (הושע יב, יא). זה בזמן שכל המפת דרכים הזאת היא בסך הכול המצאה של פקידים מחוכמים מהדסק המזרח-תיכוני של הבית הלבן, המצאה שאיש אינו יודע מה היא בדיוק ושכל ישראלי, לא חשוב מאיזו מפלגה, מגחך למשמע החזון הזה.אבל אצל האמריקאים כל גיהוק וכל שיהוק של נשיאם הופך מיד לחזון  עד שיש להם כנראה תחושה ש"באין חזון יפרע עם" ומוכרחים לייחס לנשיא הרבה חזונות, אחרת העולם יחרב יחד עם החלום האמריקאי.לנשיא אברהם לינקולן היה חזון.  לבנימין זאב הרצל היה חזון. למאו-טסה-טונג היה חזון.  איזה חזון יש לבחורצ'יק הנחמד וטוב הלב שהגיע לבית הלבן ישר מטקסס עם השכלה לא מי יודע מה וששני הכלבים שלו זה מה שהוא מבין ואוהב הכי הרבה?ויש לו גם "ידידות נפלאה" עם אודי אולמרט שלנו.  איך זה? אחרי כמה טלפונים ושתי ארוחות קלות ביחד ופתאום צומחת ידידות לפחות כמו של דוד ויונתן?  בבחירות הבאות ייעלם הבחורצ'יק מהבית הלבן וחסל סדר חזונות וידידויות נפלאות ואיש לאוהליו בטקסס ובישראל.ולא ברור מדוע ולמה ממהרים עורכי החדשות בכול התקשורת שלנו לדקלם כמו תוכים את המונחים האמריקאיים האלה.  גם לחמור הח"מ היה חזון שאחרי כמה חודשים שלא היו גפרורים בכלבו, הם סוף סוף הגיעו.  החזון הזה התגשם אפילו יותר מהר ממפת הדרכים שלא שווה גפרור משומש. בקלנועיות חמורית אמן.