על ירוקת החמור בעין (356) 30.11.07

בשבת של מזג-אוויר קר אבל יפהפה קילנענו חולמים עם האישה לראות מה קורה על פי השמועה במה שהיה פעם סככת האמריליס.  ירדנו מצד שמאל שמה בשביל לעקוף איזה טרקטור ירוק שהפריע מימין וראינו כמה מכוניות של ראיסים, המון מיכלי פלסטיק, צינור מים עבה מברזנט, והתרוצצויות לא ברורות של דמויות עסוקות.

כשהתקרבנו אפשר היה לראות שפה שוטפים וממיינים ואורזים צנונים וסלקים.  המון שפריץ של מים. המון ירקות בתוך מיכלים של מים.  מין מכונה מאולתרת למיון ולאריזה, המון ארגזים של חקלאות ופלונטר גדול של חברה רטובות ורטובים טורחים וצועקים ואורזים וגם לועסים צנונים גדולים ואדומים.  

בחלום  זה נראה קצת כמו הווי איכרים מלפני מאתיים שנים.  איך שלא יהיה, חלום שמח ועליז עם רוח בריאה ושובבה של עבודת ידיים וכאב חוליות גב תחתון כשמתעסקים ככה בפרי אדמה.

לא ספרנו אבל היו שם איזה חמישה-עשר עובדים, הרוב בחורות, קצת בחורים,כמה בני משק וגם נטע ברודהרסט.  שאלנו מאיפה כל החבורה שאנחנו לא מכירים?   אמרו לנו  שמכפר-מנדא ומשפרעם.  הם עובדות ועובדים בצנון וסלק ובשביל שש שעות מקבלות (ים) ככה וככה אחרי מה שהראיס מוריד לעצמו וזה עוד גם שעה נסיעה לכל כיוון.

שאלנו איך מוציאים את הצנונים והסלקים מהאדמה. אמרו לנו שרק בידיים.  בלי חוכמות.  למה? כי אסור לגעת בירקות עם מכונה שמקלקלת להם את הצורה והאיכות. זהו.   גם במיכון-אריזה שהוזמן אבל עוד לא הגיע – עוד תהייה הרבה עבודת ידיים  מאותה סיבה.

כמו סילון מירוקת-חמור ישר לתוך העין ירקו לנו החמישים ושש שנים שאנחנו מזדקנים פה את הקיבוצניקיזם הציוני-סוציאליסטי: מה זה פה? עבודה שכירה? פועלות ערביות? משכורת כזאת?  ניצול?  הפקרת אדמה עברית?  קפיטליזם מפורטט! גועל נפש!

אבל הקלנועית נזפה בשקט: מה קרה? יריקה של ירוקת-החמור זה גם טוב נגד קטרקט בעיניים, נגד עצירות. אולי גם נגד סְקְלֵרוֹזַה  וחלומות בהקיץ,  כמה מר שזה לא יהיה.  לך, חמור שחולם כל החיים, עושה המראה הכללי הנ"ל טוב על הנשמה. למה?

כי ככה נראיתם  א ת ם  והבנות פה לפני חמישים ושש שנים.  

כי ככה פתאום ראיתם עוד הפעם פרי עמל כפיים ויבול  שמוציאים מן הארץ.  

ככה כי  כ ו ל ם  פה,  פועלות ופועלים,בני-משק ו"מנהלת",  כ ו ל ם  פה בלי יוצא מן הכלל קורעים את התחת עם הצנון והסלק.

כי ככה פתאום יוצרים פה פרנסה  גם לאזרחיות ולאזרחים ישראלים מכפר מנדא ומשפר-אל-עמר, שאצלם כידוע יש אבטלה מבישה ונוראה,  בטח שלבחורות.

ועוד פעם ככה, מעבר לקשקושי אנאפוליס על שלום מזכירות לכם הבחורות האלה שעטופות כמו חלוצות עבריות מלפני 100 שנים,  חלקן יחפות וחלקן במגפיים –  שככה נראתה המציאות אז,  בארץ שהייתה או חלמתם חלום.

ככה נראתה פעם המציאות בעמק שהיה חלום.  זה למה אתם חולמים לרגע משהו טוב. 

יַלְלַה להתעורר ולקלנע הביתה לַשְׁלַפְשׁטוּנְדֶה.  והוסיפה הקלנועית בשקט: תתפללו שזה לא משהו הֲזוּי.   כמו שזה, בעידן בו אנו חיים, כבר לא עובדים ככה. משום בחינה, נקודה.                          

                בקלנועיות חלומית

                                  

                            אמן.