עַל מָה שֶעַל מָה שֶעַל מָה שֶהָיוּ שָׁם (358) 21.12.07

כמה שלא עשינו את זה, לסקור בשביל לזכור איכשהו את מה שקורה שם למעלה סביב מייטרוניקס – זה לא נגמר.  זה גם לא מפסיק.  כבר לא נצליח להשיג את זה אפילו עם קלנועית פורמולה 1.  את סככת העיגולים שנולדת על רמפת הטעינה החדשה, את הפרש הגובה שנוצר בין החלק החדש לישן, את המדרגות מברזל לקומה השנייה, את הציפוי המטאלי לכל החלק החדש, את הסככה הענקית שצצה בין אולמי הייצור למחסנים,  שהופכת את כל מייטרוניקס ממגרש החנייה ועד ל"תמוז" – למָבוֹךְ אחד ענק, שלא לדבר על אולם הייצור החדש שהוא גם כן ענקי ומהפנט בצורתו המרשימה.

וגוּלת הכותרת של עכשיו:  ציפוי האסם הישן והנטוש באבן (או במשהו דמוי) שהולך לעשות הַטְבַּעַת עִקְבָה היסטורית באמצע הקיבוץ.   הפיגומים, האבן שיש כבר למטה ועל קיר אחד של המקלט החדש, כל זה יכול לשגע ואשקרה לבלבל חמורים זקנים עם הראש של מה היה פעם.

ככה מול אסם שנהייה מגדל גבוה מצופה אבן, עם פרצוף של צריח מהתולדות, שכל מה שחסר לו זה תרנגול פח בשביל שַׁבְשֶׁבֶת ואורלוגין שיצלצל בכל שעה את השעה.

אבל קודם היו שם קוצים והמסגרייה  ה ה י א מדלתות ישנות ופחים משומשים וקרשים צבועים בכחול מגרש-שדים.  גם המון ג'אנק של מסגרייה.  גם ברז מים יחיד בכל הסביבה. גם מקום שכולם עמדו בבוקר לחשוב מה לעשות היום חוץ מפיפי.   קרוב מאד לשם, חוץ מהמבנה הרב שימושי ה ז ה (עד מתי?) היה אוסף של מחסנים – דשן חימי, המחסן של מיכה, המחסן השני של מיכה למה שלא צריך(שהיה פעם גם נגרייה לפני הנגרייה                ה ה י א, ובסוף גם מחסן קרשים ולוחות ואפילו ברווזייה זמנית הייתה שם.

אחר כך היה שם מחסן תותחים, לתותחי סיקס פאונדר של ההגנה המרחבית נגד טנקים שיתנפלו עלינו מג'נין.  אחר כך הייתה שם תחנת כיבוי אש עם מרסס שנהייה מכונה של מכבי-אש הנרי. את זה כבר ראה המפעל "אלאקס" ממול, עד שמייטרוניקס שמו שם דשא ופרגולה ועוגיות עם ארטיקים פעם בכל כמה זמן.   עכשיו הכל ז"ל ושלום לעפר כולם.

אנחנו מציירים רק עשרים ושתים שנים.  זה כלום בשביל צייר. אבל אפילו בצִ'יק הזה יצא לנו לצייר, בין השאר, איזה עשרים ציורים מהסביבה המתוארת לעיל, נופים שיישארו רק בזיכרון ובציורים.   הנופים עצמם נעלמים ואינם עוד. פה, איפה שאתה רואה היו פעם חלומות ותותח ומסגרייה עם דוד קרביד שהתפוצץ.  מעניין אם מישהו יעשה משהו עם הציורים האלה, איזה תערוכה לזכר.  זכר למַה? למִי? למוּ?   זכר לשִׁכְחַת הזיכרון או לזיכרון השִׁכְחָה.  מה שבא קודם.              

              בקלנועיות חמורית זוכרת

                      שוכח, אמן.