הוא עוד ישוב 405

לשם שינוי ארבעה סירעופים בקצרה.

מי שמע על שוריקה ברוורמן? אנחנו לא. או שפשוט לא זוכרים. לפני כמה ימים נפטרה החברה שוריקה בת ה-95 בקיבוץ שמיר, שהיא אחת ממייסדותיו. על פי החדשות של קול ישראל היתה שוריקה ברוורמן בהגנה ובפלמ"ח וגם היא, יחד עם חנה סנש וחביבה רייק, היתה מהצנחניות שהצבא הבריטי שלח למזרח אירופה. תפקידם היה ללקט סביבם פרטיזנים ולשבש את מערכות הצבא הגרמני. החברה שוריקה חזרה משם בחיים מפני שברגע האחרון נרתעה ולא צנחה. אחרי זה היתה פעילה מאד בהגנה ובצה"ל. זאת דרישת שלום מארץ ישראל היפה, שבה חיו ברכה פולד וחנה סנש וחביבה רייק ועוד כל מיני גיבורות.    מעניין לדעת מה היה קורה לחרדי שהיה צורח עליהן  שיקומו ויֵלכו לשבת באוטובוס במושב האחורי?

שמענו שיגישו בחדר האוכל זיתים מתוצרתנו שלא יהיו כל כך מרים וחריפים כמו אלו שיש. אנחנו מציעים למי שלא טוב לו זית מר ומפולפל שיקח מהריבה שעל יד ושיעזוב בשקט את הזיתים המצוינים האלה.

בצער רב וביגון קודר נודע כי המלחין שמואליק קראוס הלך לעולמו. לטעמנו, כמלחינים לשעבר, היו בעת החדשה שני מלחינים מקוריים באמת. אחד היה יוחנן זראי והשני – שמואליק קראוס. האחרון ידע להלחין הרבה שירים לארץ ישראל היפה והעצובה ובהם, למשל: "מה מליל, הוי שומר מה מליל" ו"אני זוכר את בית הערבה". שמואליק קראוס חיבר גם את הנעימה לשיר המפורסם "הוא עוד ישוב". אנחנו משוכנעים שהשיר הזה הוא אחד מהשירים המתעדים ומשקפים תקופה שלמה וחשובה, אם כי לא כל כך נעימה לאוזן הקיבוצית. אז מה? לא מזיק אף פעם סטירה מצלצלת.

אנחנו לא זוכרים אם כתבנו על כך שהתפרסמנו, ועוד איך, באתר "זמרשת". מישהי מוותיקות הגבעטרון הלשינה להם כי יש אמנון בקר אחד שזוכר הרבה שירים מלפני שבעים שנים ויותר, בהם שירי שכונה, בית ספר, תנועות הנוער וכו'. אז הם הגיעו לסטודיו שלנו והקליטו מה שאנחנו זכרנו. כרגע נמצאים תשעים ואחד שירים מוקלטים מפי הזמר המקצועי הנ"ל. אנחנו ממש מתרגשים למשמע השירים האלה. אין לנו כוח לבדוק למי עוד יש כל כך הרבה שירים מוקלטים, אבל בטח לא להרבה.

בשְוִיץ גדול ובקלנועיות חמורית

אמן